סאגתSun Chips  נמשכת

בפרקים הקודמים בסאגת Sun Chips  והשקית המתכלה:

הפרק הראשון -חברת ענק בינלאומית, לוקחת כפרוייקט ירוק את אחד ממותגיה החשובים – Sun Chips,

חטיף צ'יפס המזוהה עם ערכים של "יותר טבעי" ו"יותר בריא".

ההחלטה שנפלה, לארוז את חבילות הצ'יפס באריזה המתכלה בקומפוסט ממקור מתחדש.

חומר האריזה שנבחר – PLA , מיוצר מ100% תירס והוא נחשב לזול שבחומרי האריזה הביו פלסטיים,

 אלו המתכלים ביולוגית בקומפוסט.

אך אבוי, בפרק השני, בסאגת Sun Chip , מתגלה שמומחי השיווק והאריזה של בעלת המותג – Frito Lay ,

התעלמו מתכונה בולטת, שכל ילד בתחום הזה של ביופלסטיק מכיר. PLA מרעיש, מאד מרעיש.

בפרק השלישי קורה דבר מעניין, אמריקאים חביבים, האוהבים לנשנש צ'יפס שומני באמצע הלילה,

מגלים שלא כל כך קל להסתיר את האובססיה, בשל הרעש הנוראי לו השקית החדשה גורמת.

פתאום, מומחי השיווק והאריזה של SunChips ו FritoLay , נאלצים להתמודד עם גל של

ביקורות ברשת, כמו קבוצת הפייסבוק בעלת 54,000 חברים : "מצטער, אני לא יכול לשמוע אותך בגלל הרעש שהשקית עושה"...

http://www.facebook.com/pages/SORRY-BUT-I-CANT-HEAR-YOU-OVER-THIS-SUN-CHIPS-BAG/116706515038289

או כמו הסרטון הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=vIjfjYnZjvk&feature=related

בפרק הרביעי, לאחר שניסו להסביר, לשווא, על ידי הדפס על גבי השקית של המשפט

"שקית זו רועשת יותר מכיוון שהיא ירוקה יותר" , מנהליה של חברת הענק הבינלאומית הצהירו על חזרתה של השקית המקורית, המזהמת יותר, אך גם השקטה מספיק, בכדי שלא להכעיס את לקוחותיה המסורים.

לזכותה של FritoLay  , יש לציין, שהחברה השאירה את אחד הטעמים ארוז בשקית המתכלה

וגם את העובדה המעניינת שבקנדה, בה המותג זוכה להצלחה דומה,

התעקשו מנהלי החברה להשאיר את השקית הרועשת על כנה, למרות גלי הביקרות.

במשך כמה חודשים עמלו מהנדסי החברה ומומחי האריזה שלה על פתרון מתכלה שלא ירעיש כל כך.

בפרק הנוכחי, Sup Chip מצהירה על חזרתה של השקית המתכלה.

הפעם, בזכות שינוי בדבק המחזיק את שתי שכבות היריעה יחד, נראה שבא גואל ל Sun Chips .

על פי מדידות שהחברה ביצעה ירדה רמת הרעש מ 80-85 דציבל לכ 70 דציבל, רמת סטנדרטית עבור שקית צ'יפס מזהמת.

השאלות העולות מן הסאגה הבלתי הברורה הזו, יכולות להוות בסיס לקורס שיווק שלם.

או אולי לסדנא על תעשייה וקיימות.

האם אנחנו, הצרכנים, מוכנים להוות צד שלישי בלבד לשינויים במוצרים קיימים?

ומה היה לקוי בהערכות ובתכנון האריזה הראשוניות?

האם המחאה הייתה תוצאה של פינוק אמריקאי ידוע מראש? או חוסר היגיון בסיסי בתכנון האריזה?

מדי פעם, אני שולף את דוגמאת השקית הנמצאת אצלי במשרד ומקמט אותה

ותוך כדי הרעש הנוראי שהיא עושה, עולה בי חיוך של הבנה, ששיעור נוסף נלמד על ידי התעשיה העולמית ,

שיעור חשוב מאין כמותו בדרך לתעשייה מודעת וירוקה.